מהי גישת שפר?

גישת שפר הנה גישה חדשה-ישנה המבוססת על עקרונות הפסיכולוגיה של אלפרד אדלר, ונותנת מענה לקשיים בני זמננו בתחומי ההורות, הזוגיות ובתחום האישי.

הגישה מבוססת על עובדת היות האדם בעל בחירה חופשית. האדם בוחר כיצד להתנהג או להתמודד בכל מצב נתון. ומכאן שכל התנהגותו אינה נובעת מסיבות אלא מכוונות מטרה. הגישה עוסקת בעיקר במטרות הלא מודעות אך קיומיות של האדם. היא מאפשרת הבנה של מטרת ההתנהגות דרך הצצה אל "מאחורי הקלעים" של המתרחש, ובעקבות זאת שינוי של האופן בו הוא מתייחס ומגיב למצב.

אין בגישה זו קביעה אילו ערכים נכונים ואילו לא נכונים, והיא מאפשרת לכל אדם לממש את שאיפותיו ורצונותיו בתחום האישי, הזוגי או ההורי. זוהי גישה המאמינה כי באדם, ובכלל זה גם בילד, טמונים כוחות ויכולות עצומים ויכולתו להוציאם אל הפועל תלויה ברצונו. 

גישת שפר מציעה דרך חדשה לניתוח המצב על-ידי שינוי נקודת המבט, ומהווה בסיס פורה לשינוי וצמיחה.

 

מייסדת הגישה

יעל אליצורscreen-shot-2016-11-22-at-17-24-53

יעל אליצור ילידת פתח תקוה, שנת תש"ו, 1945. בעלת תואר ראשון בייעוץ חינוכי ותואר שני בחינוך. הייתה חברה בתנועת הנוער בני עקיבא ובגרעין הנח"ל "עלומים". שרתה בקיבוץ סעד ובהיאחזות במעלה הגלבוע.
בתום השירות עברה לירושלים, נישאה לאורי, וילדה שלושה ילדים. תחושת השליחות והרצון לתרום לעם ולמדינה, הביאה את המשפחה הצעירה לאזור בנימין שם הקימו את היישוב עפרה, בו נולדו להם שלושה ילדים נוספים ובו הם גרים עד היום.
כאם, הגיעה יעל לחוג הורים בשל תחושה מעיקה ש"לא כך זה צריך להיות". היא חיה בחברה צעירה של משפחות עם ילדים רבים, והתרשמה שבכל מקום יחסי הורים-ילדים רוויים אי נחת וחוסר ביטחון. האמירה "הם מקסימים כשהם ישנים", קוממה אותה. והרי לא ילדנו ילדים כדי שיישנו. גישת אדלר, כפי שנלמדה בחוג הורים, נתנה לה מענה של ממש לתחושת המועקה, ודרך חדשה – שונה לגמרי
מן המקובל – להתבוננות על הילד והוריו בפרט ועל האדם ועולמו בכלל.
כתוצאה מהמפגש עם גישת אדלר, החליטה יעל להירשם למכון אדלר כדי ללמוד הנחיה. אלא שאז פגשה את בלהה שפר ותוכניותיה השתנו. בלהה שפר למדה אצל פרופ' רודולף דרייקורס, שהיה תלמידו וממשיך דרכו של אדלר. בלהה שפר הנחתה חוגי הורים והכשירה מנחות הורים שלא במסגרת מכון אדלר, ופיתחה גישה עצמאית משלה, הקושרת את גישת אדלר עם עקרונות היסוד של מחשבת היהדות. בלהה שפר, ואחריה יעל, מצאו זיקה עמוקה מאוד בין רעיונות היסוד של אדלר ובין מחשבת ישראל. שתיהן, כל אחת על פי דרכה, פיתחו מאוד את קו המחשבה הזה. הקשר בין יעל ובלהה שפר נמשך עד היום. יעל עברה את ההכשרה אצל בלהה, והחלה במלאכת הנחיית ההורים בכל רחבי הארץ, כשהיא מתנייעת באוטובוסים לרמת הגולן, עמק בית שאן, נצרים, ירושלים, באר שבע ועוד ועוד, ומנחה חוגי הורים לאוכלוסיות של חילונים, דתיים, חרדים, גרי שכונות יוקרה ותושבי שכונות מצוקה.
במהלך עבודתה ועל סמך הניסיון המצטבר פיתחה יעל גישה ייחודית, התאימה את העקרונות האדלריאניים לתהליכים חברתיים-תרבותיים בני זמננו, הטביעה מושגים חדשים, שדרגה וערכה מחדש את התורה שלמדה ממורתה. הגישה הייחודית שפיתחה יעל נקראת כיום "גישת שפר". רק יעל אליצור ותלמידותיה אמונות על "גישת שפר".
הצמאון התגלה כמשותף לכולם, גישת יעל-שפר-אדלר התבררה כמתאימה לכולם. הביקוש הלך וגבר, ועם השנים נעשה ברור שיעל לבדה לא יכולה לענות עליו. בשנת תשס"ב,2002,החלה יעל להכשיר מנחות הורים, המנחות ממשיכות להיות בקשר עם יעל ולקיים חוגי הורים תחת הנחייתה לאורך השנים.
יעל סבורה ששורש הבעיה והמקור לקשיים ביחסים שבין הורים וילדיהם, הוא העמדת הילד במרכז והחלשות הביטחון בסמכות ההורית. באופן טבעי, כמו כל גור או אפרוח, גם הילד האנושי מעוניין לשתף פעולה עם הוריו, ללמוד מהם ולחקות אותם, ולהשתלב בחברה האנושית. אלא שהחברה המערבית העכשווית משבשת את הסדר הטבעי כשהיא משדרת לילד שנולד את המסר "שלום אדוני המלך, אנחנו לרשותך", במקום לאותת לו "ברוך הבא, בוא תצטרף אלינו".
כיום, יעל מקדישה את רוב זמנה להכשרת דור העתיד של מנחות ויועצות, בחוגי הורים ובייעוץ פרטני להורות, לזוגיות, ולהתמודדות עם בעיות אישיות וחברתיות של הפרט על פי ההשקפה האדלריינית.
חזונה באשר למרכז שפר: בסיס להפצת הבשורה לכל מקום ולכל בית בישראל, מקום מפגש והחלפת דעות למנחות ויועצות, בית יוצר לניסוח וליטוש העקרונות והרעיונות של הגישה, במטרה להביא לכך שיהיו נגישים וברורים לכל הורה ולכל דורש, על מנת להחזיר להורים בישראל את הסמכות ההורית, ולגדל ילדים אחראים ומועילים לחברה באווירה של שותפות ושמחה.

 


 

בלהה שפר

בלהה שפר תלמידתו של פרופ. דרייקורס שהיה תלמידו של פרופ. אלפרד אדלר החלה להנחות קבוצות הורים בכל רחבי הארץ ועזרה לאלפי אנשים בייעוץ בהורות, בזוגיות וייעוץ אישי. בלהה אף הכשיאה מנחות ויועצות שימשיכו את דרכה.

לפי אמונתה של בלהה לעיתים אדם יכול בפגישה אחת להבין כיצד הוא בוחר בהסתכלות מסויימת על החיים וכיצד הסתכלות רחבה יותר יכולה לשנות, לטובה, את חייו. בלהה מתארת את הדרך האדלריאנית בשונה מהפסיכולוגיה הפרוידיאנית המצריכה עשרות מפגשים על מנת "לאתר" סיבות ותחושות. חזונה של בלהה הוא לעזור לכמה שיותר אנשים ולסייע לבני אדם, "להיות בסדר" כלשונה.

בלהה שמחה לראות את תלמידותיה הרבות עושות חיל ומפיצות את הבשורה והרגישה שאלו הם הפירות אותם היא קוצרת אחרי עשרות שנים של עבודה. בלהה דאגה להבהיר לכל תלמידיה שהיא מלמדת את השיטה שלמדה מדרייקורס שלמד מאדלר. היא לא נתנה מעולם שם לדרך עבודתה והדגישה שדרכה היא אדלריאנית.

הערכה מיוחדת הייתה לבלהה לעבודתה של יעל אליצור, בלהה תמכה ועודדה את יעל ללמד ולהכשיר מנחים וכך קיוותה יופצו הרעיונות שהיא האמינה בהם בכל הארץ. לימים ככשמעה על הקמת "מרכז שפר" על ידי תלמידותיה של יעל התלהבה מחד, ומאידך מחתה על השם שנבחר. "אני לימדתי אדלר", היא טענה באוזני התלמידות, "אני לא פיתחתי את גישה ולא נתתי לכך שם. רק לאחר שקיבלה את ההסבר שלמילה -שפר, יש משמעות של שיפור, מעבר לכבוד שרוכשים לה, תלמידיה של יעל, התרצתה ונתנה בירכתה להקמת "מרכז שפר". בלהה השתתפה בכנס היסוד של הקמת המרכז ובירכה את יעל על הדרך הייחודית שסללה ואת התלמידות על היוזמה, הראייה הרחבה, תחושת השליחות המלווה אותן והחשיבה לטווח ארוך.