בוקר טוב

בוקר. לחץ. צריך לפזר חמישה ילדים. להספיק להלביש, לארגן, להכין סנדוויצ'ים, תיקים
ולפעמים, רגע לפני שיוצאים, מגלים ראש מלא כינים (למה רק עכשיו הוא מספר?)
או רגע אחרי, באוטו, בדרך לעבודה, מגלים שהתיק עם הסנדוויצ'ים נשאר בבית…

איך אפשר להספיק הכל ולהשאר רגועים???
בחוג ההורים בגישת שפר גיליתי להפתעתי שהילדים שמחים לעזור בבוקר ולשתף פעולה.
הילדים שלי מאז מכינים סנדוויצ'ים לעצמם, הילד הגדול מסרק את הילדה הקטנה, אחר עוזר להלביש, הילד בגן לוקח את הילדה למעון…ועוד ועוד.
גיליתי – שגם אם הילד שכח את התיק – הוא יכול לצמוח מכך על-ידי שידע שהאחריות על תיק האוכל שלו היא שלו בלבד.
ואפילו ילמד מזה שיעור שיש תוצאות למעשיו. ואולי יהוא גם ילמד להסתדר וידע עד כמה החברים בכתה אוהבים אותו, גומלים איתו חסד ונותנים לו אוכל משלהם.

 בקיצור, הבוקר שלנו (ולא רק הבוקר!) הפך לרגוע ונעים יותר.

בוקר טוב ממשיך ליום טוב.